מֻתָּר לֶאֱכֹל חֲזִיר

קְהַל הַקְּדוֹשִׁים עָמַד פְּעוּר פֶּה

לְנֹכַח  דִּבְרֵי הָאַדְמוֹר בְּקוֹלוֹ הָרָפֶה.

מֵהַיּוֹם מַתְחִיל אֶצְלֵנוּ חִדּוּשׁ אַדִּיר.

פָּסַקְתִּי הֲלָכָה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹול חֲזִיר.

הַקְּהִלָּה נוֹתְרָה מְזֻעְזַעַת.

זֶה לֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.

חֲזִיר אָסוּר בַּאֲכִילָה 3000 שָׁנָה

וְעַכְשָׁו תִּזְלֹל אוֹתוֹ כָּל הַמְּדִינָה?

וּמָה עִם מַפְרִיס פַּרְסָה וּמַעֲלֶה גֵּרָה?

הִקְשָׁה לִיטָאִי אֶחָד מִבַּעַד לַהֲמֻלָּה,

וְחוּץ מִזֶּה חֲזִיר מַמָּשׁ לֹא בָּרִיא,

וְהַכּוֹלֶסְטֵרוֹל שֶׁלּוֹ שָׁבַר שִׂיא.

וּבְכֵן, זֶה הָיָה נָכוֹן לִפְנֵי הָרְפוּאָה,

כְּשֶׁרִפְּאוּ צָרַעַת עִם זָנָב שֶׁל לְטָאָה,

טִפְּלוּ בְּסַרְטָן עִם דָּם שֶׁל יוֹנָה,

וּלְמַחֲלוֹת מִין שָׂמוּ עַל הַבֵּיצִים כִּנָּה.

אֲבָל הַיּוֹם כְּבָר מַחֲלִיפִים כָּבֵד וּכְלָיוֹת,

מְהַנְדְּסִים גֵּנִים וּמְשַׁכְפְּלִים חַיּוֹת,

וְהַשְׁתָּלַת לֵב חֲזִיר אֲפִלּוּ בְּגוּף שֶׁל צַדִּיקִים,

מֻתֶּרֶת לְמַעַן הַצָּלַת חַיִּים.

אֲנִי פּוֹסֵק כָּאן עַכְשָׁו לַקְּהִלָּה,

וּלְכָל אַחֵינוּ בָּאָרֶץ וּבַגּוֹלָה,

כָּל עוֹד בְּנֶפֶשׁ יְהוּדִי לֵבָב חֲזִיר הוֹמִיָּה,

חֲתִיכָה קְטַנָּה בַּבֶּטֶן לֹא תְּהַוֶּה בְּעָיָה.

הֵבַנְתֶּם? אִם לֵב חֲזִיר פּוֹעֵם בְּגוּף שֶׁל יְהוּדִי,

אָז מותָּר גַּם לסְּטֵיְק חֲזִיר לְטַיֵּל בַּמְּעִי.

יֵשׁ כְּבָר שְׁנַיִם עִם לֵב חֲזִיר כָּאן בַּיְּשִׁיבָה,

אָז לֹא יַטְרִידוּ אֶת הַבּוֹרֵא כַּמָּה חֲתִיכוֹת בַּקֵּיבָה.