top of page

שירי מוות

 גלגול נשמות

 

נעצתי ברב עיניים מהורהרות,

עומדים כך בעצב בבית הקברות

לקול חבטת הרגבים

על ארון המתים

 

כבוד הרב, שאלתי, קצת  להסתגל,

מתי התחילו נשמות להתגלגל?

קין והבל? נוח או אברהם?

שלמה המלך או הרמב"ם?  

 

היתכן כי מישהו שחי היום

הוא גלגולו של אדם הראשון?

ואחר הוא גלגול של משה או אהרון?

ומדוע אין לנו שום זיכרון?

 

האם כולם תמיד מתגלגלים?

עד המשיח ותחיית המתים?

איך אהיה בטוח שבמותי

לא תלך לאיבוד נשמתי?

 

אל דאגה בני,

המוות אינו סופי

החיים הם רק צוהר

ככתוב בספר הזוהר

 

אם כך אז וודאי גם אני

גלגול של מישהו אלמוני,

שעכשיו משתמש בכל תכונותי,

חי את חיי וכותב את שירי

 

הטיפוס הזה שעכשיו הוא אני,

אולי הוא בכלל גלגול קודם שלי

בהווית עצמי אין מישהו זר,

אתה בטוח שאני יצור ממוחזר?

 

נראה לי שיש כאן בעיה של כמות,

כי מי יתגלגל אחרי שאמות,

אני שעכשיו כותב ומדבר?

או ההוא שהתגלגל אלי מהעולם האחר?

אם אני אתגלגל הוא יעלם?

אם הוא יתגלגל אשאר שלם?

ואם נספור גם את זה שלפניו

אז אני כבר שלושה עכשיו  

 

בוא נתבונן בצורה מתמתית

בסוגיה הכל כך דרמטית,

כשאמות נצטרך שלושה תינוקות,

ודור אחרי תשעה תינוקות

 

היות ועברו כבר אלף דורות,

מתחילת נדידת הנשמות

אין מנוס מהשורה התחתונה,

חסרים כאן מאה מיליארד תינוקות.

 

לדברי חכמים וגאונים קדמונים

רבים התגלגלו לבעלי חיים,

חלק לנמרים וחלק לתרנגולות

אלו לזאבים ואלה לפרות.

 

עם נעיצת המזלג בסטייק

תחשוב רגע בלי פייק

אולי כדאי לך להיות צמחוני,

שלא תאכל בטעות את אליהו הנביא

 

ואם אתה בכל זאת מאוכלי הנביאים

ועצל מוחך מלשקול את הנתונים

הרמבם מסביר בלי פקפוקים

איך עובד מנגנון הסינונים,

 

המשיח יבוא והמתים יתעוררו,

אל גופותיהם הישנים יחזרו

ואז שוב יבוא המוות ושוב תגיע ישועה

בפעם הזאת זה ממש העולם הבא

בלי גוף, בלי ראש, בלי מועקה

 

בינתיים החשש המעסיק את החכמים,

אם נקום לתחייה לבושים או עירומים.

חס וחלילה שיראו למישהו את התחת,

על עניין זה ההלכה מתווכחת.

קבר

 

לפני שתפרח הנשימה האחרונה

נותרה עוד שאלה קטנה

הקבר פתוח והגורל חתום

הבאמת באחרית הימים אקום?

מאתיים שנה

 

פוקח עיניים מקבל את היום

צחצוח שיניים ומתחיל לזרום

שמונה שעות של יום עבודה

אישה, ילדים וקצת מנוחה

 

חתונות לוויות חגים וטיולים

טיפולי שיניים ושוב חיתולים

עיתון סרט עוגה חמה

חזרה למיטה ולחלום הבא

 

כך יום הולך ועוד אחד בא

מעט מונוטוני וחסר מסקנה

ובכל זאת ולמרות הזיקנה

חפץ אתה לחיות עוד 200 שנה.

תחיית המתים

תקשיב לחכמים ואל תחשוב פעמיים

לאחר המוות אתה תגיע לשמים

שם הטוב והאהבה הנצחיים

נועם תמידי ושלוות עולמים

 

כאן הכל הבל ורעות רוח

העולם הבא הוא הדבש והתפוח.

העולם הזה הוא רק פרוזדור

לתקן את הנפש ולצאת טהור             

                                                   

רגע, אבל אז בתחיית המתים,

כשכולנו נתעורר צעירים ויפים,

יורידו אותנו מהשמיים הנצחיים

ויחזירו אותנו לבית המשוגעים.

 

במקום להתמוגג באהבת נצח

נמצא את עצמנו שוב בזירות רצח.

הסידור הזה נשמע קצת טפשי

למי שמבין את המזג האנושי        

 

איך אפשר בשניהם להאמין ?

אור אלוהי --   או מוות ומין ?

העולם הבא  --  או תחיית המתים  ?

הרי אלו ממש שני הפכים !

 

ואם התעוררה בלבך התקווה

לחיי נצח  אחרי התחייה

אז השפלת את העולם הבא

לתחנה זמנית בדרך לישועה

 

אם בידך היתה הבחירה,

היית יוצא מהקבר ושב לאדמה?

עבודה, משפחה וחלום על מיליון?

או נשאר עם האל ברקיע העליון?

 

לפני שתקנה את המנייה השחוקה

על האוטופיה המצפה לבקיעתך מהאדמה 

תשתומם אם המוות הוא סוף או התחלה

עד שתפגוש מישהו שחזר עם קבלה.

דממה נצחית

 

מה נותר מכל החוכמה

כשנוטפת טיפת החיים האחרונה

איך נדע לכל הפחות

את הדממה הנצחית קצת לדחות

bottom of page