לא מצליח להירדם בלילות

 

לא מצליח להירדם בלילות
הראש לא עוצר את המחשבות
לכוד בין דאגות לתובנות
מתרוצץ בין מנגינות לחשבונות

 

סי-בי-די וואלריאן לא מועילים,

וספירת הכבשים מגיעה לאלפים.
מיינתי את כל המכרים והמכרות
סרקתי  את כל המזלות והצרות.
 

נזכרתי בכל ההרפתקאות
מלמלתי את כל התפילות
שחזרתי את כל החוויות

והעיניים לא נעצמות.

 

הלילה זוחל בצעדי חילזון
לצליליו המאיימים של תקתוק השעון
מה אני יכול לעשות לעזאזל
איך אמצא תרגיל גואל?
 

ואז הגיח רעיון מהאונות התשושות,

לנטוש את השכל ולעבור לרגשות.
במקום להיות שבוי במחשב
אעבור לממלכת הלב.
 

אבל גם שם  רבה ההמולה
בין השמחה, הכעס והחמלה.
אין שם שקט ולא סדר,
הכל הפוך בזה החדר.
 

איך אמצא את סוד התדר
שירגיע את מרוצת העדר?
ואז הגיעה הברקה
להתמקד רק באהבה..
 

זה נושא חזק ומתאים
אפילו אחד כמוני להרדים.
קודם סרקתי את כל החברים,

מכל הדורות וכל הגילים.
 

ואז את כל האהבות הישנות
עם הסכסוכים והשמחות,
אבל הלב לא נמוג לאופוריה

והניורונים נותרו בהיסטריה.

 

לפני ששוב אפגוש בזריחה,
החלטתי לבדוק את המשפחה.
הקרנתי על מסך הדמיון
הורים וילדים עד הנכד האחרון,
הסרט אמנם עורר בי חיוך

אבל על השינה הוא פעל הפוך.

 

נותר אולי הניסוי האחרון,

להתרפק על ברכי האל הקדמון

אבל ראיתי טיפוס כועס ועצבני

שלא מזיז לו העולם החולני

 

 

זורע אושר וקוצר חורבן,

מבטיח גדולה ומייצר קורבן.

אין לי סנטימנטים לגיבור ההלכה
על הפוגרומים שאישר ביד כה רחבה.
 

עברתי מיד למשה וירמיהו,
עם הרמב"ם וישעיהו
ואפילו את הרבי המלך המשיח
ניסיתי להכליל בשיח

אך הלב נותר ריק,
והשכל תיכף מתפרק.

 

והנה ברגע האחרון נכנס לתמונה
משהו רציני והזדמנות גדולה.

מישהו שכן מעורר בי הרגשה,
אחד שממש מתאים לדרישה
והטיפוס הזה הכל כך עדכני
הוא לא פחות מאני בעצמי..
 

וכך במיטה עם הנץ החמה
כשקורי השינה לא עומדים במשימה,
נטשתי את הלב והראש המשתולל
ועברתי לחיקו של העצמי ההולל.
 

להפתעתי הממש גדולה
לא התרגשתי גם מזאת הפעולה.
נזכרתי בשקרים ובמניפולציות,
עלו לי הניצולים והקומבינציות.
 

הבנתי שגם הטיפוס הזה
שחווה איתי את העבר וההווה,

לא ממש משרה שלווה
ולא יצליח להטיל עלי שינה.

 

ולפתע, מבעד למסכות ולהצגות
מתחת לשקרים התחמונים והחורבות,
לרגע הגיח הילד הקטן,
טרם המורים החברים והגן.
ערום, חשוף, פגיע ולא מוגן.

 

משהו חם וקצת כואב
החל עם הרעש להתערבב,
לשפוך קצת אור על השלד היבש
כמו לשבת בשלג ליד האש.

אכן הפציעה ניצת האהבה
אבל אני עדיין ער במיטה.
התנומה מתנגדת לכל עיסקה,

ולא נותרה לי שום הברקה.

 

כבר זמן לקום השעון מצלצל
לא ישנתי דקה לעזאזל,
אבל פגשתי את הילד הנשכח
ואני תקווה שהוא לא יישכח.